התפתחות מוטורית בתינוקות 

התפתחות מוטורית מוקדמת

הקדמה טרם הבשלה
התפתחות מוטורית מוקדמת עלולה לגרום לבעיות מוטוריות ורגשיות וכמו כן, ללקויי למידה או ליקויים תפקודיים בעתיד.
תינוקות הממהרים להתהפך, לזחול, להתיישב ואפילו נעמדים והולכים לפני גיל עשרה חודשים גורמים לנו לא פעם לפקוח עיניים, לחייך ולחשוב: "כמה הוא חכם, מוכשר, מתקדם..." האם זה טוב? לא בהכרח.
לעיתים ילדים מדלגים על שלב התפתחותי זה או אחר מכיוון שקיימים אצלם קשיים מוטורים.
ילד שהולך בגיל עשרה חודשים, ייתכן וגופו עדיין לא בשל לכך. ההקדמה והמהירות לעתים באה על חשבון איכות הביצוע. הילד יבצע תנועות גלובליות (אחידות) ולא תהיה הפרדה טובה בין חלקי הגוף השונים (חגורת הכתפיים, האגן) וכתוצאה מכך שיווי המשקל יהיה לוקה בחסר.
ילד שזוחל בצורה יצירתית כזו או אחרת כמו למשל: ישיבה על הטוסיק וגרירת הגוף בקפיצות קטנות, זחילה שמשלבת התקדמות תקינה של הידיים אך גרירת הרגליים כמו בזחילת גחון ועוד... המסתכלים מהצד יאמרו "הילד יצירתי", "בסוף הוא ילך אז מה זה משנה?" אבל ילדים כאלו לרוב הולכים בצורה לא יציבה מכיוון שלא נתנו הזדמנות לגופם להתפתח בצורה תקינה.

האם אנו מאיצים בהם?
ההורה צריך לבדוק האם הוא מאיץ בילדו לעשות דברים שגופו טרם מוכן להם:
האם אני מושיב את ילדי לפני שלמד להתיישב? האם אני נושא אותו במנשא בצורה אנכית כאשר מה שהוא למעשה זקוק לו עד גיל חצי שנה הוא תנוחת עירסול כמו ברחם ולא התמודדות מול העולם בצורה שעליו ללמוד מאוחר יותר (בשלב העמידה וההליכה תוך התמודדות עם כוח הכובד)?
עלינו כהורים למנוע זירוז של שלבים התפתחותיים. גם אם נדמה שהילד רוצה לעמוד בגיל שלושה או ארבעה חודשים יש להימנע מלהעמיד אותו. גם אם נדמה שהילד רוצה מאד כבר ללכת, יש להימנע מלהוליך אותו לפני שהצליח ללכת בכוחות עצמו.
הורים המאיצים בילדיהם מביעים בכך חוסר סבלנות לקצב ההתפתחות הייחודי לילדם ועליהם לדעת שהאצה כזו עלולה לגרור איתה פגיעה ביכולותיו המוטוריות והקוגניטיביות של הילד בהמשך חייו כמתבגר וכבוגר.

שני צעדים קדימה... ואחד לאחור
במחקרים שנעשו נמצא שילדים שדילגו על שלבי התפתחות כאלו ואחרים מביעים תסכול בחיי היומיום כאשר עליהם לבצע פעולות מוטוריות כמו: תפיסת כדור (לקות בקשר עין-יד תמנע מהילד יכולת לשלוט בתפיסת כדור), החזקת עפרון (טונוס שרירי גבוה או נמוך מדי עלול להקשות על הילד לאחוז נכון את כלי הכתיבה) ועוד...
ילד שלא ניתן לו מספיק זמן בינקותו ללמוד ולהבחין היכן הבטן שלו: מה הוא יכול לעשות כשהוא שוכב על בטנו, היכן הגב, מהם הכיוונים הקרדינאליים שיש מסביבו (למטה, למעלה, לפנים, לאחור, ימין ושמאל), היכן היד והרגל שלו: מה קורה שהוא אוחז ברגליו עם ידיו וכן הלאה... משלם על כך בבגרותו.
לדוגמא: התהפכות שלמה מבטן לגב מסייעת בבגרות בעשיית סיבוב שלם או חצי סיבוב בעמידה עם יכולת התמודדות טובה של שיווי המשקל מול כוח הכובד של נשיאת הגוף.
טונוס שרירי נכון שנוצר כתוצאה מאותן פעולות יומיומיות שהתינוק עושה כל יום: זריקת הרגל שוב ושוב על המזרן, החזקת צעצוע, נענועו והעברתו מיד ליד, הרמת הראש - כל אלו הן אבני דרך הבונות את שלבי ההתפתחות התקינים שעל הילד לעבור. אם נאיץ בו, אם לא ניתן לו לחוות את כל אלו אזי - סביר להניח שיהיו בבגרותו בעיות וליקויים.

מוטוריקה כבסיס להתפתחות תקינה
האם זה מסתיים במוטוריקה? מסתבר שלא...
נמצא שילדים שדילגו על התהפכות תקינה, או על שלב הזחילה - יתקשו בקריאה, כתיבה, מתמטיקה ויתכן אף כי יסבלו מקשיי קשב וריכוז. זה נכון כי לא כל הילדים שלקו בהתפתחותם בשנת החיים הראשונה סובלים מקשיים קוגניטיביים, רגשיים, מוטורים ונפשיים בבגרותם, ילד יכול לדלג על שלב התפתחותי ועדיין להיות מוכשר ולהביע יכולות למידה סבירות.
אולם !! אותו ילד יישאר חלש באופן יחסי לפוטנציאל הטמון בו להתקדם ולהצליח.
אותה חולשה מקורה בדילוג או זירוז של שלב התפתחותי זה או אחר בשנת החיים הראשונה!